איך לעשות אוטומציה לתוכנה ישנה שאין לה API

רוב ״החיבורים ל-AI״ מניחים שלתוכנה שלכם יש API: דלת שדרכה תוכנות אחרות מדברות איתה. הרבה מהעבודה האמיתית קורית בתוכנות שאין להן. תוכנת המלאי שהחנות קנתה ב-2009. תוכנת הנהלת החשבונות שרק אדם אחד יודע להפעיל. רישיון ה-CAD, היומן של המרפאה, פורטל הספקים שעובד רק בדפדפן.

בשבילן התשובה הרגילה הייתה ״מישהו צריך לשבת ולהקליד״. עכשיו סוכן AI יכול להיות המישהו הזה.

מפעילים אותה כמו אדם

ands לא מתחבר לתוכנה מאחורה. הוא משתמש בה מקדימה, כמו שאתם משתמשים: פותח את החלון, מוצא את השדה, מקליד, לוחץ שמירה. כדי לדעת מה יש על המסך הוא קורא את עץ הנגישות, אותו תיאור של החלון שקוראי מסך משתמשים בו, שבו לכל כפתור ושדה יש שם ותפקיד.

המשמעות:

• בלי תוסף, בלי חיבור, בלי פרויקט IT. אם אתם יודעים להשתמש בתוכנה, גם ands יודע.
• שום דבר לא נשבר בעדכון. הוא מוצא את ״שמירה״ לפי השם, לא לפי נקודה על המסך.
• הרישיון שלכם, החשבון שלכם. הוא רץ על המחשב שלכם, בעותק שמותקן אצלכם.

עבודה טיפוסית

תקליד את 30 ההזמנות מ-orders.xlsx לתוכנת המלאי.

ands פותח את קובץ האקסל, קורא את השורות, פותח את תוכנת המלאי ומקליד כל הזמנה, שורה אחרי שורה. אתם רואים את זה קורה. בסוף הוא אומר מה הוא הקליד, ואם שורה לא התאימה (קוד מוצר שהתוכנה לא מכירה) הוא עוצר ושואל במקום לנחש.

איפה זה הכי חשוב

• חנויות ומחסנים עם תוכנות מלאי מלפני עידן הענן.
• רואי חשבון שמעבירים מספרים מקבצים לתוכנת הנהלת חשבונות במחשב. ראו AI לרואי חשבון.
• מעצבים ומהנדסים עם תוכנות ברישיון שאין להן תמיכה ב-AI: לייצא כל ארטבורד, להדפיס כל גיליון. ראו ands להנדסה.
• מרפאות ומשרדים שהיומן או מערכת המטופלים אצלם היא תוכנה במחשב.

כשאי אפשר לקרוא את המסך

יש תוכנות שמציירות את הממשק בעצמן, ואז עץ הנגישות דל. במקרה כזה ands יכול להסתכל על צילום מסך. צילום מסך הוא צעד רגיש, אז ands שואל קודם, וחוזר לכפתורים עם שמות ברגע שאפשר.

הגבולות, ביושר

הוא מהיר בדיוק כמו שהתוכנה מאפשרת: סוכן שלוחץ במסך איטי עדיין לוחץ במסך איטי. לאלפי רשומות ביום, חיבור אמיתי עדיף. לעשרות שמישהו מקליד ביד כל שבוע, סוכן הוא החיבור שאפשר לקבל כבר היום.